בשנת 2002 נמשכה הירידה החדה בסך הדיבידנד שחולק על ידי החברות, שמניותיהן נסחרות בבורסה בתל-אביב, והוא הסתכם בכ-4 מיליארד ש"ח- ירידה של כ-18%, לעומת שנת 2001 (ראה לוח 1).

למרות הירידה בסכום הדיבידנד ששולם, נשמרה השנה תשואת הדיבידנד הממוצעת ברמה של שנת 2001 (1.8%), זאת לאחר שבמהלך שנת 2002 חלה ירידה של כ-20% בסך ערך השוק של החברות הבורסאיות, שקיזזה את השפעת הירידה בסכום הדיבידנד.

עיקר הירידה בסכומים שחולקו, באה לידי ביטוי בשנים 2000 ו-2001 ונתוני 2002 הינם בהמשך למגמה זו.

את הירידה בתשלומי הדיבידנד ניתן לייחס גם השנה להפסדים הכבדים, שפגעו ביתרת המזומנים של החברות ובחוסנן הפיננסי, והפחיתו את האפשרות לחלוקת דיבידנד.

הירידה החדה ביותר בתשלומי הדיבידנד חלה בסקטור הפיננסי – הבנקים וחברות הביטוח, שחלקם מסך תשלומי הדיבידנד ירד לכ-11% בלבד, לעומת 27% ו-38% בשנים 2001 ו-2002, בהתאמה.

בנוסף, בשנתיים האחרונות התרחבה התופעה של הצעות רכש חלקיות, שמפרסמות חברות בורסאיות לרכישה עצמית של חלק ממניותיהן. מבחינה כלכלית משמעות הפעולה היא, למעשה, חלוקת דיבידנד. יצויין כי גם מבחינת דיני המס מהווים, כנראה, התשלומים למציעים, אשר ייענו להצעת הרכש, חלוקת דיבידנד.

בשנים 2002 - 2001 ביצעו 14 חברות הצעות חלקיות, בתמורה כוללת של 140 ו-40 מיליון ש"ח, בהתאמה, כאשר בלטו בגודלן אלקו החזקות (37 מיליון ש"ח) ודלתא גליל (29 מיליון ש"ח). נתונים אלה אינם כלולים בלוח 1.

התופעה של ירידה בחלוקת דיבידנדים במזומן נפוצה גם בעולם. כך, לדוגמא, מחקר שפורסם אשתקד מצא שאחוז החברות המחלקות דיבידנד בארה"ב ירד בהדרגה משיא של 67% בשנת 1978, ל-21% בלבד בשנת 1999.

הירידה נובעת הן מהנפקת חברות צמיחה והיי-טק רבות בעשרים השנים האחרונות, שמטבען אינן מחלקות דיבידנד, והן מהעובדה שחברות גדולות ורווחיות נוטות לחלק פחות דיבידנדים מאשר בעבר.