חזרה לדף הבית
עברית  |  English  
 
 
     
 
 
עמוד הביתמסחר וסליקההיסטוריה
גירסה להדפסה    
  כניסה לתיק האישי  
 
  אבני דרך בורסאיות
השנים הראשונות
המסחר בניירות ערך בארץ ישראל החל בשנות ה-30, בעקבות עלייתם לארץ של בנקאים יהודים שנמלטו מגרמניה הנאצית. בנק אנגלו-פלשתינה המנדטורי, שלימים הפך לבנק לאומי לישראל, הקים ב-1935 את "לשכת החליפין לניירות ערך". לשכת החליפין תפקדה כבורסה קטנה בה נסחרו ניירות ערך, במשך שעה מדי יום, על פי הכללים המקובלים בבורסות אירופיות. המסחר התנהל בבנק, במשרדו של מר מרדכי פנחס חסון.
 

הקמת הבורסה

עם קום המדינה, על רקע הגידול במחזורי המסחר ובמספר החברות שהנפיקו לציבור, גבר הצורך במיסוד המסחר בניירות ערך. הבנקים ובתי ההשקעות שפעלו בישראל באותה תקופה, התאגדו והקימו בספטמבר 1953 את הבורסה לניירות ערך בתל-אביב. הבורסה החלה לפעול ב-1 בדצמבר 1953, והמסחר המשיך להתנהל במשרדי בנק לאומי עד שנת 1960, עת עברה הבורסה למשכן עצמאי, ב"פסאז'" ברחוב אלנבי 113 בתל-אביב.

 

גאות ושפל בבורסה

שנות ה-50 במדינת ישראל התאפיינו בצמיחה מואצת. כספי השילומים שהעבירה ממשלת גרמניה ומדיניות ממשלתית תומכת, הובילו לפריחה בשוק ההון, ובשנת 1959 החלה גאות בבורסה. בשנים 59'-60', זינקו שערי המניות ב-140%, ומספר החברות הנסחרות בבורסה גדל פי ארבעה. הגיאות נקטעה בשנת 63', בין היתר, בעקבות הכרזת שר האוצר פנחס ספיר על כוונתו להטיל מס על רווחי הון. השפל בשוק המניות הפך למיתון כבד במשק, שנמשך עד מלחמת ששת הימים.

 

הקמת המסלקה

עם הגידול בפעילות הבורסה התרחב הצורך בשירותי סליקה מתקדמים. ב-1962 הקימו חברי הבורסה את מסלקת הבורסה ולאחר שנים של סליקה ידנית, השלימה המסלקה בסוף שנות ה-80 את מחשוב הסליקה של כל העסקאות בניירות ערך.
 

הקמת רשות ניירות ערך

התבססות הבורסה כחלק משמעותי בשוק ההון בישראל הובילה בשנת 1968 לחקיקת חוק ניירות ערך, שהסדיר, לראשונה, את המסחר ואת פעילות הבורסה. החוק אימץ את עקרונות הפיקוח המקובלים בארה"ב ובאנגליה, שבמרכזם חובת הגילוי הנאות, המוטלת על החברות הרשומות למסחר. על מנת לשמור על האינטרסים של ציבור המשקיעים, תוך פיקוח על המסחר ההוגן ועל פעילות הבורסה, הוקמה רשות ניירות ערך.

 

משבר מניות הבנקים

ביטול ההצמדה של איגרות החוב הממשלתיות ב-1975 הפך את המסחר במניות למוקד הפעילות בשוק ההון. בין השנים 1977 ל-1983 התפתחה תנודתיות גבוהה בשערי המניות, ומספר החברות כמו גם מחזורי המסחר גדלו באופן משמעותי. שנת 1982 היתה שנת שיא בפעילות, כאשר שערי המניות עלו ריאלית ב-113%. הגיאות הגבירה את הצורך באולמות מסחר מרווחים ומשוכללים יותר, ובפברואר 1983 עברה הבורסה מרח' אלנבי למשכנה ברח' אחד העם 54 בתל-אביב. עם זאת, באותה שנה הסתיימה הגיאות במפולת מניות חדה: בסוף ינואר צנחו המניות ה"חופשיות" וב-6 באוקטובר התנפצה גם בועת המניות הבנקאיות. לראשונה, נסגרה הבורסה לפעילות למשך שבועיים.

 

תחילת המסחר באופציות

שנות השמונים המאוחרות התאפיינו בגיאות נוספת, חסרת תקדים, בבורסה בתל-אביב, זאת על רקע העלייה ההמונית מברה"מ לשעבר והצמיחה המואצת שבאה בעקבותיה. בספטמבר 1991 הפעילה הבורסה את שיטת הכרוז הממוחשב (כר"ם) שאפשרה, לראשונה, לסחור באמצעות מחשב. בשנת 1993 גויסו בשוק המניות סכומי שיא, ומחזורי המסחר זינקו לכ-120 מליון דולר ליום בממוצע. באותה שנה השיקה הבורסה את המסחר באופציות על מדד ת"א-25 ושנה לאחר מכן החל המסחר גם באופציות על שער הדולר.
 

עידן ה"רצף" מתחיל

התפתחות מערכות המחשוב, הובילה בשנת 1997 להפעלת מערכת "רצף" למסחר רציף וממוחשב בניירות ערך. בהדרגה, לאורך כשנתיים, הועברו למערכת "רצף" כל ניירות הערך והנגזרים ובאוקטובר 1999, נחתם פרק נוסף בהיסטוריה של הבורסה ואולמות המסחר המיתולוגיים נסגרו.

 

חוק הרישום הכפול

באוקטובר 2000 אישרה הכנסת את תיקון מספר 21 לחוק ניירות ערך, המקל על חברות שמניותיהן נסחרות בארה"ב, להירשם למסחר גם בתל-אביב ("רישום כפול"). ביולי 2005 הורחב הרישום הכפול לחברות הנסחרות ברשימה הראשית בבורסת לונדון וב-Nasdaq Small Cap. כיום נסחרות בתל-אביב מעל 50 מניות דואליות.

 

עושי שוק בבורסה

ביוני 2005 החלו לפעול עושי שוק במסגרת המסחר במניות בבורסה בתל-אביב.  מטרתם של עושי השוק היא אספקת נזילות (סחירות) לניירות ערך במסחר, על מנת להקל על המשקיעים לקנות או למכור אותם. מחקרים שנעשו בעולם ובארץ הוכיחו כי הגדלת הסחירות בניירות ערך מגדילה את ערכם.

 

חוק יציבות המסלקות

בנובמבר 2004, אושר בכנסת תיקון לחוק ניירות ערך בעניין יציבות המסלקות, המסדיר את הנושאים הבאים:

 

  • חבר בורסה שרכש, בבורסה, ניירות ערך הנסלקים במסלקה, אינו זכאי לקבל את ניירות הערך, אלא, לאחר שתמורתם המלאה התקבלה במסלקה. אם לא התקבלה במסלקה מלוא התמורה, עוברים ניירות הערך לבעלות המסלקה.
  • חבר בורסה שמכר, בבורסה, ניירות ערך הנסלקים במסלקה, אינו זכאי לתמורה שנתקבלה בעד מכירתם, אלא אם כן העביר למסלקה את ניירות הערך שמכר, כאמור.
  • החוק מסדיר את זכויות המסלקות בניירות ערך שישועבדו לטובתן.
  • המסלקה זכאית לממש ביטחונות ללא צו של בית משפט, בהתקיים התנאים הקבועים בחוק.

 

 
70 שנה לפעילות בורסאית

הבורסה חגגה בשנת 2005 שבעים שנה לפעילות בורסאית בארץ ישראל.

פרוייקט הדגל לחגיגות ה-70 היה "שוורים ושערים". במסגרתו הוצבו לאורך שדרות רוטשילד בתל אביב פסלי שוורים בגודל טבעי, שעוצבו בידי אמנים צעירים.  בנוסף, הושקה תערוכת "הבורסה בראי הזמן" במרכז המבקרים של הבורסה.

לפרטים נוספים

 
שער לעולם
מיצג "שער לעולם" הושק על ידי הבורסה לניירות ערך בתל אביב בסוף ספטמבר 2007 למשך כחודש וחצי. כביטוי לגלובליזציה, המגמה המרכזית בשוק ההון הישראלי, נבחר הגלובוס לעמוד במרכז המיצג. כ-100 גלובוסים, שעוצבו ע"י אמנים ישראלים, פוזרו לאורך שדרות רוטשילד וייצגו את החברות המובילות בבורסה, את הבורסות הגדולות בעולם - NASDAQ, NYSE ו-LSE ואת חברי הבורסה.
לפרטים נוספים.